ולדימיר כהן-צדק
נתן פריטל
ספר וירטואלי לדיקדוק עברי
תוכן עניינים בעברית
הספר כתוב ברוסית. בתוכן עניינים זה:
- כל הכותרות תורגמו לעברית;
- כל דברי המבוא לפרקי הספר תורגמו לעברית (הם מופיעים באדום);
- כותרות השיעורים שתוכנם עלול להיות לא ברור למי שמכיר ספרי דיקדוק עברי רגילים, לֻוו בהסבר קצר (הוא מופיע אחרי כוכבית אדומה).

0. מבואות
הספר מתחיל בסדרת מבואות. השפה העברית בכלל היא תופעה בלתי שגרתית בעיני רוב הקוראים, ועל אחת כמה וכמה לימודה הרציני כזה הוא. ע"מ לגשת לעיסוק בלתי שגרתי כל כך, נדרש מצב רוח נכון.
- 0.1. הערות כלליות
- כמה קודקודים לכוכב?
* ישנן שאלות שהתשובות עליהן זהות בכל המדינות, למשל כמה אצבעות יש על היד. תשובות על שאלות אחרות משתנות ממדינה למדינה, למשל כמה קודקודים יש לכוכב או כמה אותיות יש בא"ב. האדם מתרגל לעובדות רבות בלי לתת דעתו לכך שעובדות אלה אינן חייבות להיות נכונות בשפה אחרת. כשלומדים שפה, צריך לזכור שכל עובדה שהתרגלנו אליה עלולה להתבדות.
- דעות שגויות בלתי מודעות
* אוסף טעויות שאנשים עושים שלא במודע. כשרואים שתי מילים לא מוכרות הבאות ברצף חושבים שזה ביטוי לא מוכר. כששומעים משהו שסותר משהו אחר ששמעו קודם, חושבים שמה ששמעו קודם הוא הנכון. מפיקים מדברי המורה מסקנות שסותרות את כללי ההגיון. כשרואים מילה הדומה למילה מוכרת חושבים שזו אותה מילה. מחפשים במילון מילה באותה צורה בדיוק שבה היא מופיעה במלל. חושבים שלכל מילה יש דרך אחת להגות אותה ודרך אחת לכתוב וניתן להפיק את ההגייה מהכתיב ולהיפך.
- דעות שגויות על ידיעת שפה
* רבים חושבים שלדעת שפה משמע לדעת מילים והדיקדוק משמש לדיבור יפה בלבד. האמת היא שהדיקדוק הוא העיקר בשפה והמילים נלמדות בצורה הרבה יותר יעילה כשלומדים אותן מתוך ידיעת הדיקדוק. רבים חושבים שלדעת שפה משמע לדעת לדבר. האמת היא שחוץ מלדבר צריך לדעת גם לקרוא, לשמוע ולכתוב, מכל אלה הכי קשה ללמוד לדבר, וזה קורה רק אחרי שלומדים לקרוא ולשמוע.
- דעות שגויות על לימוד שפה
* רבים חושבים שבאולפן מלמדים עברית או שניתן ללמוד עברית רק באולפן. האמת היא שהאולפן רק מקום לגיבוש חברתי, הוא אינו בנוי ללימוד שפה. רבים חושבים שהכי טוב ללמוד מילים במשפטים. נכון שכדי לזכור מילה דרושות אסוציאציות, אבל מקור האסוציאציות העשיר ביותר הוא הדיקדוק והכללים שלפיהם בנויה המילה.
- על המוח
* האתר שלנו נקרא עברית דרך המוח. לכן לקריאת הספר שלנו נדרש מוח מפותח. זה כולל מספר הרגלים שכדאי לפתח, כגון לא לחזור על אותן טעויות או לזכור מה אתה יודע ומה לא.
- 0.2. הערות על השפה העברית
- דיאלקטים בעברית
* למרות המקובל לחשוב, בעברית יש דיאלקטים. המיוחד הוא שהדיאלקטים העבריים אינם מפוזרים גאוגרפית; שהשפה הספרותית נוצרה לפני הדיאלקטים; ושהתגבשות הדיאלקטים טרם הושלמה. מכל הסיבות האלה אנחנו ממליצים ללמוד קודם כל את השפה הספרותית ורק אח"כ את השפה המדוברת.
- מה זה לדעת מילה עברית
* לא מספיק לדעת איך מבטאים את המילה, ולא מספיק לדעת איך כותבים אותה. מה שצריך לדעת הוא הכתיב המנוקד.
- באיזה מראה אנחנו עשויים לפגוש מילה
* כשפוגשים מילה, היא עשויה ללבוש כל מיני צורות: להיות מילה הגויה או כתובה ללא ניקוד, מילה נטויה או מילה בפי אדם המדבר עברית מעוותת. בכל המקרים האלה יש לדעת להחזיר את המילה לצורתה המקורית.
- מה לא יכול להיות בעברית
* דוגמאות של דברים שאינם יכולים להיות בעברית ושל השערות שיש לפוסלן כשגויות.
- על המוטיבציה הנכונה
* כדי להצליח בלימוד עברית, צריך מוטיבציה להגיע לרמת עברית המתקרבת לרמת הרוסית שבה אנו מדברים. המרכיבים של המוטיבציה הזאת הם תשומת לב, נכונות להשתמש בראש ואמונה ביכולת להשיג את התוצאה.
- 0.3. הערות על הספר הזה
- גישתנו (למי שלא קרא את מאמרינו)
* בכל משפט, אפילו קצר מאוד, יש הרבה דברים שניתן להבין אותם בלי לדעת מילים, מספיק לדעת רק את כללי השפה. את הכללים האלה אנחנו מציעים ללמוד לפני הכל, כדי שלא ללמוד אותם בצורה אקראית ומבולגנת.
- עזר ללומד שלא לפי הסדר
* דוגמאות של הבדלים בין מילים שלא ניתן להבחין בהם בלי להסתכל על המילה בכתיב מנוקד.
- חטאינו כלפי ההיסטוריה
* לפעמים הספר שלנו מתייחס להיסטוריה. אבל אנחנו מציגים אותה בצורה מאוד מפושטת, אנחנו רואים בה רק 3 שלבים: העברית בת ימינו עם כתיב בלתי מנוקד והגייה מודרנית; השלב המדומה שמיוצג ע"י הכתיב המנוקד (הוא מדומה מפני שהאותיות ותווי הניקוד משקפים תקופות שונות בתולדות השפה); צורה משוחזרת שאנחנו נעזרים בה מדי פעם ושלא תמיד חייבת להיות צורה אמיתית שהייתה אי פעם.
- איך קוראים בספר זה
* הספר הזה הוא רק נספח למציאות. רצוי לנתח כל מילה שרואים או שומעים במציאות, ולפנות לספר רק כדי לברר את הניסוח הנכון של הכללים.
- מה מיוחד כאן
* הספר שלנו שונה מספרים רבים בכך שהוא מתאר את התופעות הדיקדוקיות בצורה שיטתית. גישה זאת מחייבת שינויים מינוריים גם בהתייחסות לסוגים שונים של שווא ולמושג האות.
- סדר העניינים שבספר זה
* פרק 1.1 מתאר את כללי התנועות. פרק 1.2 מציג את צורות השם. פרק 1.3 מלמד לבנות צורות אלה. פרק 1.4 מראה את עקרונות גזירת השם משורש ומשקל. פרק 1.5 חוזר על שלושת הפרקים הקודמים עבור הפועל. חלק 2 מוקדש לכללי האינטראקציה בין השורש ובין המשקל. חלק 3 מכסה את כל הנושאים שלא נמצא להם מקום בפרקים הקודמים. חלק 4 הוא דוגמאות של מילים שבנויות לפי העקרונות המתוארים בשאר החלקים.
- פילוסופיית כללים וחריגים
* כמובן בשפה יש תחומים שאינם נזכרים בכללים. אבל כדאי לדעת, מה חייבים לזכור עבור כל מילה ומילה ומה ניתן להסיק מידיעת הכללים. גם כאשר לפנינו חריג, הוא חריג רק מבחינת איזשהו פרט מסויים, שאר הדברים באותה מילה עדיין כפופים לכללים.
- הגדרת המשימה
* כשאדם מדבר, הוא משתמש באינטואיציה. אבל האינטואיציה הלשונית מבוססת על שפת האם. לכן המטרה שלנו לפתח אינטואיציה שהולמת את השפה הנלמדת.
1. תקן
1.1. סטטיקה
בפרק זה מתחילה להתגבש שפתם המשותפת של הקורא והמחברים. מאוחר יותר היא תאפשר לפתוח בתיאור המבנה של השפה העברית.
האלף-בית עולה על הבמה, ומסתבר שהוא אינו מסתפק באותיות, אלא, למרות הציפיות, כולל גם תווי ניקוד ודגשים שניתן לסווגם סיווגים שונים ושצירופיהם מוגבלים מגבלות קשוחות. הקורא מתחיל להתרגל לעובדה שדברים רבים אסורים בעברית ולכן לעיתים מה שנדמה לו מתגלה כטעות. המגבלה העיקרית היא חוק ניקוד ההברות - לו מוקדש די מקום בפרק, ואליו מפנים פרקים אחרים.
בסוף הפרק מוצגים חלקי הדיבור - בתור הכנה לכך שבהמשך יילמדו השם לחוד והפועל לחוד.
- 1.1.1. האלף-בית
- אותיות
* לכל אות מצורף הסבר על הגייתה העתיקה, כדי להמחיש ולהסביר מדוע היום בעברית יש אותיות שונות בעלות הגייה זהה.
- תווי ניקוד. סיווג עיקרי
* חלוקת תווי ניקוד לתנועות גדולות (מלאות וחסרות), קטנות וחטפים.
- טרפז תנועות. סיווגים אחרים של תווי הניקוד
* טרפז תנועות. חלוקת תווי ניקוד לקונוונציונליים (המופיעים בשיעור הקודם) ובלתי קונוונציונליים (כגון חולם עם א', סגול עם י', קמץ עם ה' וכו').
- שני דגשים
* שני דגשים. הבחנה ביניהם לפי התנועה הקודמת.
- מפיק. סיכום הא"ב
* מפיק. הבדל בין אותיות ותווי ניקוד מחד גיסא ובין תווי אות ונקודות מאידך.
- כללי כתיב
* תווי הניקוד באים רק אחד אחרי כל אות. אין שני תווי ניקוד רצופים, אין שתי אותיות רצופות, אין תו ניקוד בראש מילה.
- אימות קריאה
* כללים המאפשרים לדעת אם כל תו אות מהווה אות עיצורית או אם קריאה.
- 1.1.2. חוקי ההברות
- מילה כתובה, מילה נאמרת ומידע הכלול בהן
* המילה במלואה נמצאת במוח האדם. כשהוא מבטא או כותב את המילה, הוא מוציא החוצה רק חלק מהמידע המלא. החלק הזה אינו כל מה שצריך לדעת כדי לדעת את המילה.
- מושג של הברה
* מונח ההברה משמש למטרות שונות. אצלנו פירושו רק מה שכפוף לחוק ניקוד ההברות. לתיאור החוק נשתמש בסימונים הבאים: B - אות בלי דגש חזק; BB - אות עם דגש חזק; O - תנועה קטנה; OO - תנועה גדולה.
- חוק ניקוד הברות
* ההברה חייבת להתחיל ב-B; בהברה אסורים הצירופים
BB,
OBO ו-OOO.
מכאן שקיימים רק סוגי ההברה הבאים:
B,
BO,
BOB,
BOO,
BOOB.
הברה מסוג B אסור לה להיות מוטעמת. הברות בעלות מספר סימנים זוגי אסור להן להיות בלתי מוטעמות. הברה מסוג B אינה יכולה גם: לבוא אחרי הברה אחרת מסוג B; לבוא מיד אחרי תנועה מוטעמת; להיות ה-B הראשונה של אות עם דגש חזק.
- סיווג של שוואים, דגשים והברות
* חלוקת שוואים לנע ונח לפי סוג ההברה; חלוקת דגשים לחזק וקל; חלוקת הברות לפתוחה וסגורה.
- הערות לחוק ניקוד הברות
- דוגמה לחוק ניקוד הברות
- תוצאות הנובעות מחוק ניקוד הברות
* כללים שמאפשרים לקבוע גבולות של הברות במילה בלי לתרגם אותה ל-B ו-O, רק ע"י ניתוח קטע מילה הסמוך למקום שבו נבדק קיום גבול הברות.
- 1.1.3. חלקי הדיבור העיקריים
- השם והפועל. תואר הפועל
* שני חלקי הדיבור העיקריים הם שם ופועל. השמות מתחלקים לבעלי שני מינים ובעלי מין אחד. אין חלוקה מובהקת אחרת, אותה מילה יכולה לשמש כבינוני, שם עצם, שם תואר וזמן הווה של פועל.
- 10 מילות גוף. ה' הידיעה
* רשימת מילות גוף. מתי משתמשים בה' הידיעה.
1.2. צורות השם
בפרק זה הקורא עושה היכרות עם צורות השם (אשר עשוי להיות שם עצם, שם תואר או בינוני). חוקי הנטייה כמעט ואינם נלמדים לעת עתה, מוצגות בינתיים רק הסיומות שמשמשות לבניית כל צורה. כללי הנטייה יופיעו מאוחר יותר.
רשימת הצורות מתחילה במין ובמספר - מושגים המוכרים לקורא עוד מהשפה הרוסית. מסתבר שבעברית יש פחות מינים מאשר ברוסית ויותר מספרים. לאחר מכן מוסבר מהי סמיכות ומהו נסמך. רשימת הצורות מסתיימת בצורות עם כינויי הגוף אשר מהוות את רוב רובה של טבלת נטיית השם.
היידוע ודרגות ההשוואה אשר מובאים כאן אינם צורות שניתן לבנות אותן, אלא סתם מושגים דיקדוקיים. המחברים הביאו אותם רק למען שלמות התמונה.
- 1.2.1. מין ומספר
- סיומות מין ומספר
* רשימת סיומות. הערות על מספר זוגי.
- סימני מין
* סימנים שלפיהם ניתן לדעת את מין המילה. לכל סימן מוצגת אמינותו, למשל סיומת -וֹת ברבים אינה אמינה בשמות שהם בעלי מין אחד.
- 1.2.2. צורת נסמך
- נסמך וסמיכות
- סמנטיקה של סמיכות
* רשימה ארוכה של מקרי שימוש בסמיכות.
- הוראות שימוש בסמיכות
* אסור להכניס מילה לתוך סמיכות. מותר להוסיף מילה בצורת נסמך לפני סמיכות (או שרשרת סמיכויות) קיימת. אסור לסמוך נסמך אחד על שני סומכים. שני שמות המחוברים בו' יכולים להיות רק בסומך.
- 1.2.3. שאר צורות השם
- כינויי גוף
* צורה עם כינוי גוף מחליפה סמיכות עם שם גוף בתור סומך. רשימת כינויי גוף.
- יידוע
* שלושה סוגי יידוע: ה' הידיעה, כינוי גוף, שם פרטי. אסור ליידע אותה מילה פעמיים. בסמיכות או בשרשרת סמיכויות רק הסומך יכול להיות מיודע.
- דרגות השוואה
- מקרים מיוחדים של סמיכות ויידוע
* רשימת מילים שמשמעותן משתנה בסמיכות: כל, בן וכו'.
1.3. דינמיקה (מקרה של שם)
בפרק זה הקורא מגלה סוף סוף את כללי בניית צורות השם. הם אחידים לכל הצורות שנמנו בפרק הקודם, ולכן הם נלמדים כעת כולם יחד.
במרכז מערכת בניית הצורות נמצא המושג של הצירוף הבלתי יציב. צירופים מסויימים של תנועות והטעמות (יותר מאוחר נראה שגם אותיות בכלל זה) אינם אהודים על השפה העברית, ומכך נגרם שינוי בתנועות בעת הנטייה.
מושג אחר הנמצא בקרבת מקום של קודמו הוא מושג הצורה המשוחזרת. למילים מסויימות יש צורה (הזהה לעיתים לצורתן העתיקה) אשר משמשת יסוד לבניית צורות בנטייה. היא עצמה אינה קיימת בעברית בת ימינו, מפני שיש בה איזשהו צירוף בלתי יציב.
מקום ניכר בפרק מוקדש לכללי הוספת סיומות מסוגים שונים למילים מסוגים שונים. בסוף מוצג תרשים הכולל את כל צורות השם שנלמדו בפרק הקודם ומוגדר הסדר שבו בונים כל צורה.
- 1.3.1. צירופים בלתי יציבים
- נפילת תנועות
- מושג של צירוף בלתי יציב. ביטול כללים
* צירוף בלתי יציב הוא צירוף של תווי ניקוד, אותיות וכו' אשר לעולם אינו מופיע או מופיע לעתים רחוקות בצורה המילונית של המילים, וכשהוא עומד להיווצר כתוצאה מאיזשהו כלל אזי מיד פועל כלל אחר שמונע אותו. אבל ישנם גם מקרים שאיזשהו כלל איננו פועל, למרות שלכאורה מתקיימים כל תנאיו.
- היעלמות שווא נע
* כששני שוואים נעים עומדים לבוא ברצף, הראשון הופך לתנועה קטנה והשני לשווא נח. כששווא נע עומד לבוא אחרי אות דגושה דגש חזק, לפעמים הדגש נופל והשווא הופך לנח. כששווא נע עומד לבוא אחרי תנועה גדולה, לפעמים התנועה הופכת לקטנה והשווא לנח.
- שווא מרחף
* בכל המקרים שבשיעור הקודם השווא הנח אינו מקורי, אחריו לעולם אין דגש קל, שווא כזה נקרא מרחף. כאן מנוסח סופית הכלל של הדגש הקל.
- מושג של צורה משוחזרת. הידלדלות תנועות
- 1.3.2. כללי הוספת הסיומות
- סיווג מבני של סיומות ומילים
* הסיומת עשויה להיות מוטעמת או בלתי מוטעמת, להתחיל באות או בתו ניקוד. המילה עשויה להיות מלרעית או מלעילית, להסתיים בתו ניקוד או באות. סה"כ ישנם 16 צירופים שונים, בכל אחד מהם מוסיפים את הסיומת לפי כללים אחרים.
- כללי הוספת סיומות - מקרה 1
* מילה מלרעית מסתיימת באות, סיומת מוטעמת מתחילה בתו ניקוד, נטייה רגילה, כגון פילים, שומרים, שומרך, תנאים.
- כללי הוספת סיומות - מקרה 2
* הכל כמו בשיעור הקודם, נטייה עם דגש חזק, כגון דובים.
- איך מבחינים בין מקרים 1 ו-2
- כללי הוספת סיומות - מקרה 3
* מילה מלרעית מסתיימת בתו ניקוד, סיומת מוטעמת מתחילה בתו ניקוד, כגון דירתו, מורים, איִים, דיואות.
- כללי הוספת סיומות - מקרה 4, מספר יחיד
* סגוליים קצרים, סיומת מוטעמת מתחילה בתו ניקוד, מספר יחיד, כגון שקלו, מלכו.
- כללי הוספת סיומות - מקרה 4, מספר רבים
* סגוליים קצרים, סיומת מוטעמת מתחילה בתו ניקוד, מספר רבים, כגון שקלים.
- כללי הוספת סיומות - מקרה 5
* סגוליים ארוכים, סיומת מוטעמת מתחילה בתו ניקוד, כגון מרפסתו, פירסומתו, משכורתו, פילגשים.
- כללי הוספת סיומות - מקרה 6
* סיומת מוטעמת מתחילה באות (סיומת -כם).
- כללי בניית נסמך יחיד
- כללי הוספת סיומות - מקרה 7
* סיומת בלתי מוטעמת מתחילה באות (סיומת -ת).
- 1.3.3. סיכום נטיית השם
- תרשים כללי של נטיית השם
- תכונות מיוחדות של נטיית שמות ממין נקבה
* צורת רבות לעיתים קרובות נבנית מצורת רבים, גם כשזה שם דומם ואין לו זוג במין זכר. נטיית שמות ממין נקבה המסתיימים בסיומת -ָה לפעמים נבנית מצורת יחידה המסתיימת בסיומת -ת.
- דוגמה של נטיית שם
1.4. הרכב המילה (מקרה של שם)
בפרק זה הקורא לומד ממה מורכבת המילה העברית. עולים על הבמה מושגי השורש והמשקל. הקורא נוכח לדעת כי השורש בעברית הוא רק אותיות, ומכאן שתווי הניקוד והדגשים במילה מוכתבים ע"י המשקל. המשקל הוא גם זה שעליו לציית לכל המגבלות הקשורות לתנועות, מפני שמגבלות אלה אדישות לאותיות.
כמעט כל נפח הפרק תפוס ע"י רשימת המשקלים. למעלה מ-70 משקלים המובאים כאן מכסים את רובן המוחלט של המילים העבריות. מרגע זה הקורא מסוגל לפגוש מילה עברית אי שם בחיים ולזהות בה משהו שמוכר לו, דהיינו את המשקל. יחד עם המשקל הקורא יזהה בסבירות ניכרת את המידע על משמעותה של המילה ועל המיוחד שבנטייתה. אם ינתח כך כל מילה שיפגוש בחייו, יקל על עצמו בזכירת המילים.
1.5. השוני שבפועל
בפרק זה הקורא נתקל פתאום בפועל - חלק דיבור שעד כה כמעט ולא זכה לתשומת ליבם של המחברים. רק פרק אחד מוקדש לפועל - בניגוד לשם שמוקדשים לו שלושה פרקים שלמים. אבל בשלושה ההם כלולה אותה כמות מידע כמו באחד הזה.
הסיבה היא שעקרונות התנהגות הפועל מקבילים למדי לאלה של השם. לכן פרק אחד הספיק כדי לתאר את התכונות הייחודיות של הפועל לעומת השם מבחינת רשימת הצורות, כללי בנייתן וכללי גזירת הפועל עצמו.
התכונה העיקרית של הפועל היא רשימת המשקלים הקרויים בניינים. מחד גיסא, לבניין הרבה יותר צורות מאשר למשקל השמני. מאידך, ישנם 7 בניינים בלבד, וקל יותר לזוכרם מאשר את עשרות משקלי השם.
2. גזרה (השפעתם ההדדית של השורש והמשקל)
2.1. מבוא לגזרות
לקראת הרגע שבו הקורא ניגש לקריאת פרק זה, נתגבשה לו הידיעה איך גוזרים מילה (שם או פועל, לא משנה) משורש ומשקל ואיך בונים כל אחת מצורותיה.
אך פרק זה מעמיד את הקורא בפני מציאות חדשה. מתגלה שמושג הצירוף הבלתי יציב חל גם על צירופים של תווי ניקוד ואותיות. כלומר, כשמציבים שורש במשקל, עלול להיווצר צירוף שאינו רצוי בעברית. במקרים כאלה חלה שורת כללים מיוחדים הנקראים גזרות (ביחיד גזרה). בעת הצבת השורש במשקל חייבים להתחשב גם בהם.
בתור הדוגמה הראשונה מובאת תופעה שמוכרת לקורא, והיא הדגש הקל. הפעם המחברים מנתחים אותו בצורה חדשה וממחישים שהדגש הקל נושא את כל תכונותיה של הגזרה.
2.2. אותיות גרוניות
בפרק זה הקורא רואה את קבוצת הגזרות הראשונה - אותן גזרות שקשורות ל-5 אותיות הגרון.
האותיות הגרוניות נמנעות מלקבל דגש חזק, שווא (השפעתן על השווא הנח ועל השווא הנע שונה במקצת) ועוד. ישנן אותיות שהן גרוניות יותר או גרוניות פחות. ישנן גרוניות שאינן מתגלות כגרוניות מבחינת גזרה מסוימת, וישנן גזרות שעשויות לפעול למחצה.
עבור כל גזרה המחברים מביאים את הפרטים הבאים: תרשים הצירוף הבלתי יציב שבו מסומן באילו תנאים פועלת הגזרה ומה משתנה לעומת הצבת שורש במשקל במישרין; כיוון שינוי התנועה עפ"י טרפז התנועות; רשימת האותיות הגרוניות שמשתתפות בגזרה; כללי הניקוד במקרים שבהם הכלל עצמו משאיר חופש לאפשרויות.
- 2.2.1. מבוא לגרוניות
- תכונות כלליות של גרוניות
- 2.2.2. הנמכת התנועות
- הנמכת תנועות - גרונית בתחילת מילה
* מילים כגון עזרה.
- הנמכת תנועות - גרונית בתחילת מילה, הערה
* ישנן מילים כן עם גרונית וכן בלי גרונית, ושני הסוגים כן עם חיריק חסר, כן עם סגול וכן עם פתח (שמלה, נכדה, מלכה, עסקה, עזרה, עמלה). לכאורה לגרוניות אין שום השפעה. אבל בלי הגרוניות התנועה הנפוצה ביותר היא חיריק, ואילו עם הגרוניות כמעט ואין חיריק, לכן הגרוניות כן משפיעות, אבל רק באופן סטטיסטי.
- הנמכת תנועות - גרונית באמצע מילה
* מילים כגון צורחת, רוחב, תגאל, שוערכם.
- הנמכת תנועות - גרונית בסוף מילה
* מילים כגון מלח, יצרח, מצביע.
- הוראות שימוש בפתח גנובה
- 2.2.3. השפעת הגרוניות על השווא
- הפיכת שווא לחטף - שווא נח, חלק תחתון של טרפז תנועות
* מילים כגון אעבור, מעביר.
- הפיכת שווא לחטף - שווא נח, חלק עליון של טרפז תנועות
* מילים כגון מעצר, נעצר.
- הפיכת שווא לחטף - שווא נח לפני שווא נע
* מילים כגון נעמדה.
- הפיכת שווא לחטף - שווא נע
* מילים כגון חתימה, נועלים.
- הפיכת שווא לחטף למחצה
* מילים כגון נחמד.
- 2.2.4. השפעת הגרוניות על הדגש
- תשלום דגש
* מילים כגון פירוט.
- תשלום דגש למחצה
* מילים כגון פיהוק.
- 2.2.5. מקרים אחרים עם הגרוניות
- הפיכת חטף-פתח לפתח לפני גרוניות
* ה' השאלה לפני גרוניות.
- בידול תנועות
* מילים כגון בהלה, פֵּרַט.
2.3. נפילת אותיות (שינויים לוקליים)
בפרק זה הקורא רואה את קבוצת הגזרות השנייה - מקרים הגיוניים של נפילת אותיות (בניגוד למקרים בלתי הגיוניים שיילמדו מאוחר יותר).
אות שורשית עשויה להיעדר מהמילה עפ"י אחד העקרונות הבאים. היא עשויה להיעלם בתהליך כיווץ דיפתונג ולהשאיר תנועה מלאה במקומה ובמקום תו הניקוד שלפניה (בד"כ כך נעלמת היו"ד); היא עשויה להיעלם בתהליך הידמות מלאה ולהשאיר במקומה דגש חזק באות שאחריה (בד"כ כך נעלמת הנו"ן); היא עשויה גם להתחלף באות אחרת (לדוגמה, יו"ד מתחלפת בוי"ו או באל"ף).
- 2.3.1. כיווץ דיפתונג
- כיווץ דיפתונג - פ"י
* מילים כגון מושב.
- כיווץ דיפתונג - פ"א
* מילים כגון יֹאבד.
- כיווץ דיפתונג - ל"י או ל"א לפני סיומת של פועל
* מילים כגון הפלינו, הפלאנו.
- כיווץ דיפתונג - ל"י או ל"א בסגוליים ארוכים
* מילים כגון מופלית, מופלאת.
- כיווץ דיפתונג - ע"י, ע"ו או ע"א
* מילים כגון תיכון, ראשון, זאב, נטיית מילים כגון ציד, תווך.
- 2.3.2. הידמות מלאה
- הידמות מלאה - פ"נ או פ"י
* מילים כגון מסיק.
- הידמות מלאה - פ"נ או פ"י, הערות
- הידמות מלאה - מקרים שונים
* מילים כגון כלה, היטמן, סימַנּוּ, שבַתִּי.
- 2.3.3. החלפה הדדית של י', ו' וא'
- מהי ל"י
* ההבדל שבין גביתי לגבהתי ובין למלא ללמלות. אנחנו מכנים שורשים כמו במילה גביתי שורשי ל"י.
- התחלפות של י', ו' וא' - עקרון כללי
* מילים כגון דוור (לעומת דואר), טייס, רווק, הלוואה, נשוי.
- התחלפות של י', ו' וא' - מקרים שונים
* מילים כגון להיווצר, בנאי, קנאי, תנאי, מלאי.
2.4. נפילת אותיות (שאר המידע)
בפרק זה הקורא מגלה שבעברית יש מילים שקשה לשייכן למשקל ידוע. המשותף להן הוא שבכל אחת חסרה אות שורשית, כאילו קרתה כאן איזושהי גזרה.
לחלק מהמילים האלה ניתן למצוא משקל שמתאים פחות או יותר ולנסח את הגזרה שגרמה לשינוי כזה במשקל. לשאר המילים נאלצים להמציא משקלים מיוחדים.
לאחר מעקב ממושך אחרי מילים בעלות אות שורשית חסרה (בפרק זה ובקודם לו), מגלה הקורא שבד"כ האות אינה נופלת בלי להשאיר עקבות. היא משאירה במקומה אחד מן השניים: או תנועה מלאה, או דגש חזק. ואם כך, אז אפילו כאשר רואים במילה רק שתי אותיות מהשורש, ניתן לזהות את השורש כולו ולמצוא מילים ששייכות לאותה משפחה.
- 2.4.1. עקרון איחוד המשקלים
- פילוסופיה של איחוד משקלים
* ישנם סוגי מילים ששורשם בעל תכונה מיוחדת (למשל מילים כגון יער) ואין מילים מאותו סוג עם שורשים רגילים (מילים כגון יער קיימות רק עם ע' גרונית). ניתן לשייך סוג מילים כזה לאיזשהו משקל ידוע שאין בו מילים עם שורש בעל אותה תכונה (למשל למילים כגון שקל - אין מילים כגון שקל עם ע' גרונית, חריגים כמו לחם הם רק חריגים). אזי שני סוגי המילים הופכים למשקל אחד, ואילו ההבדל ביניהם מוסבר ע"י כלל שנקרא גזרה ושנכון גם לגבי סוגי מילים אחרים (היחס שבין המילים יודעת ויושבת הוא כמו היחס שבין המילים יער ושקל). בד"כ מאחדים כך סוגי מילים דומים. אבל לפעמים ניתן לאחד כך גם מילים פחות דומות, ונהוג לעשות זאת לשורשים עם תכונות מסויימות (והן פ"י, עו"י, ל"י, פ"נ, ע"ע) ולמשקלים מסויימים (כל הבניינים, וגם כמה סוגי מילים שמשייכים אותן לסגוליים קצרים).
- יתרונות וחסרונות של איחוד משקלים
- 2.4.2. שינויים "בלתי הגיוניים" בפועל
- שינוי משקל בעת נפילת פ' השורש בפועל
* מילים כגון לשבת.
- שינוי משקל בעת נפילת ע' השורש בפועל - רשימת צורות
* מילים כגון לטוס, להיכון, להבין, להגן וכו'.
- שינוי משקל בעת נפילת ע' השורש בפועל - הערות
- שינוי משקל בעת נפילת ל' השורש בפועל
* מקור נטוי המסתיים ב-וֹת וכו'.
- תכונות מיוחדות של פעלים המסתיימים בתנועה
- 2.4.3. שינויים "בלתי הגיוניים" בסגוליים קצרים
- שינוי משקל בעת נפילת אותיות שורשיות בסגוליים קצרים - סוגי מילים
* מילים כגון גדי, יופי, צל, צד, ציד, תווך, שוק.
- שינוי משקל בעת נפילת אותיות שורשיות בסגוליים קצרים - נטייה
- 2.4.4. תמונה כללית של נפילת אותיות
- 5 מקרים של נפילת אותיות
* 5 מקרים של 2 אותיות שורשיות במילה: 2 מקרים עם דגש חזק ו-3 מקרים עם תנועה מלאה.
- תכונות משותפות של תנועות מלאות
- משקלים המתאימים רק לשורשים מסויימים
* מילים כגון תקרה, משרה, תבנית, זכות, טעות, דאון, תפילה, מסיבה, מכון, תשובה, מכולה, מדינה.
2.5. גזרות אחרות וסיכום הגזרה
בפרק זה מסיימים המחברים את נושא הגזרה וגם את החלק העיקרי של הספר. כאן מנוגבות שאריות המידע שלא יצא להכניסן לאיזשהו פרק אחר בנושא הגזרה.
באותו פרק נידונים כללי הוספת אותיות השימוש למילה.
בתום הפרק הקורא כבר יודע לקחת שורש ומשקל, לחברם יחד ולגזור מילה. באשר לדעת לבנות את טבלת נטיית המילה, הוא ידע זאת עוד לפני שלמד את הגזרות.
- 2.5.1. גזרות אחרות
- שורשים מרובעים
* מילים כגון פירסום.
- שיכול אותיות בבניין התפעל
* מילים כגון להסתדר, להזדמן, להצטבר.
- נפילת ה' בלתי שורשית
* הבלעת ה' הידיעה אחרי בכ"ל, מילים כגון ליהנות.
- היווצרות חולם מלא בבניינים כבדים
* מילים כגון לסובב, לקומם.
- אינטראקציה של תנועת i וי'
* מילים כגון קלייה.
- אינטראקציה של תנועת a וא' בסוף מילה
* מילים כגון יצָא, יקרא.
- 2.5.2. סיכום הגזרה
- תאימות הדדית של שורשים ומשקלים
* לשורשים מרובעים מתאימים רק משקלים בעלי דגש חזק בע' השורש, לשורשים רגילים רוב המשקלים, לשורשים בעלי אות חלשה רוב המשקלים וגם משקלים מיוחדים.
- אילו מילים אפשריות מבחינה תיאורטית
* לא כל משקל אפשרי בעברית, כי תנועות המשקל מוגבלות ע"י חוק ניקוד ההברות, וגם מבין כל האותיות רק 11 יכולות להיות חלק של משקל. לא כל שורש אפשרי בעברית, כי אסור או כמעט אסור שיבואו באותו שורש שתי אותיות שונות מאותו מוצא פונטי. מכל המשקלים והשורשים האפשריים רק חלק קיימים באמת. לא כל שורש ומשקל תואמים, וגם מבין כל המילים האפשריות רק חלק קיימות באמת.
- תועלת מעשית מידיעת גזרות
- גזרות אחדות באותה מילה
- 2.5.3. הוספת אותיות השימוש
- הוספת אותיות שימוש - עקרונות כלליים
- הוספת אותיות שימוש - ניסוח כללים - אותיות שימוש עם שווא כתנועה מקורית
- הוספת אותיות שימוש - ניסוח כללים - אותיות שימוש עם תנועה קטנה כתנועה מקורית
- סדר פעולה של כללי הוספת אותיות שימוש
3. שונות
3.1. כתיב בלתי מנוקד והגייה
בפרק זה המכונה בשם כה צנוע, הקורא נעמד בתדהמה לפני תרשים המציג את כל כללי השפה העברית יחד. מסתבר שכל הכללים שנלמדו עד כה, כולל פרק זה, מסתדרים בשרשרת אחת בעלת כיוון אחד. עד היום הקורא ידע לגזור מילה משורש ומשקל ולהטות אותה. הפעם המחברים מודיעים לו שכל מה שנשאר לו ללמוד הוא לקחת את הצורה הנכונה ולרשום אותה ללא ניקוד (כך מקובל לכתוב בעברית ברוב המקרים) או להגותה.
כאן מחכה לקורא גם תשובה לשאלה הפוכה: איך מגלים את המילה במלואה כאשר יודעים רק את כתיבה הבלתי מנוקד או רק את הגייתה. התשובה היא שאין תשובה. השפה העברית מאפשרת רק לשער השערות בצורה אינטואיטיבית ולבודקן בהסתמך על הכללים שנלמדו ועל ההקשר.
3.2. שם מספר וחלקי דיבור אחרים
בפרק זה מושלם הדיון בחלקי הדיבור שלא הושלם בפרקים הקודמים. לפני זמן רב הבטיחו המחברים לדבר על תכונותיו של שם המספר, וגם ישנם חלקי דיבור נוספים שהדיון לא נגע בהם. חלקם אינם קיימים בעברית או כמעט ואינם קיימים, ואילו הדיון בהם נגרם מהעובדה שהקורא רגיל להשתמש בהם ברוסית ומסתקרן לדעת איך מביעים אותם רעיונות בעברית.
יתוארו כאן גם כינויי הפעול - למרות שהפועל נלמד בצורה מספיק מפורטת בחלקי הספר הקודמים, צורות אלה הוצאו לכאן בגלל היותן די נדירות.
3.3. דרכים חלופיות לגזירת המילים
בפרק זה המחברים מגלים לקורא את חלקה הנותר של האמת על אפשרויות גזירת המילים בעברית. כמעט כל הספר הוקדש לגזירת מילים משורש ומשקל; הפעם מסתבר כי חלק לא גדול מהמילים נגזרו אחרת.
3.4. יסודות התחביר
בפרק זה המחברים מספקים לקורא את המידע הנדרש על השימוש בצורות המילים. הקורא ידע מזמן לבנות את הצורות, ועכשיו הוא לומד כיצד (באיזו צורה ובאיזה סדר) מסדרים את המילים זו אחר זו בהתאם לתפקידן במשפט.
3.5. המלצות דידקטיות
בפרק זה המחברים מספרים לקורא איך לדעתם כדאי ואיך לא כדאי ללמוד עברית. לצערנו, הקורא בד"כ אינו בלשן בעל ידע עצום בתורת השפות ואינו ילד המסוגל ללמוד שפות בצורה אינטואיטיבית. בראשו של הקורא עלולות להימצא סטיגמות רבות אשר מפריעות לקליטת השפה והוא אינו מודע לקיומן. המחברים מנסים לסייע לקורא להיאבק בסטיגמות האלה. בסוף הפרק ניתנים כמה שיעורים המסייעים להכיר בריפרוף את אמצעי הסיגנון של השפה.
3.6. סיכום כל הספר
בפרק זה כמעט ואין חדש. כאן יש רק ים של הפניות לשיעורים שכבר נלמדו. המידע שנלמד בהדרגה ובהתאם להגיונו של הספר, כאן מקובץ יחד ע"מ לתת לקורא את האפשרות להעריך את רמת התמצאותו בחומר.
4. דוגמאות של מילים
4.1. מילים שנגזרו עפ"י משקלי שמות בסיסיים
בפרק זה הקורא רואה מאות מילים אשר מהוות שמות ונגזרו ללא גזרה עפ"י המשקלים שנלמדו בפרק 1.4.
4.2. מילים שנגזרו עפ"י משקלים אחרים
בפרק זה הקורא רואה מאות מילים שנגזרו עפ"י משקלים אשר לא נזכרו בפרק הקודם. בהן כלולים פעלים וגם שמות של משקלים מיוחדים (שמתאימים רק לשורשים מיוחדים) ושמות של משקלים שנגזרו ממשקלים אחרים ע"י צורן.
4.3. מילים עם גזרה
בפרק זה הקורא רואה מאות מילים שנגזרו ממשקלים שונים, אך לא ע"י הצבת שורש פשוטה, אלא בהתחשב בגזרה או (בסוף הפרק) בכמה גזרות.