ולדימיר כהן-צדק נתן פריטל

ספר וירטואלי לדיקדוק עברי

תוכן עניינים בעברית

הספר כתוב ברוסית. בתוכן עניינים זה:

0. מבואות

הספר מתחיל בסדרת מבואות. השפה העברית בכלל היא תופעה בלתי שגרתית בעיני רוב הקוראים, ועל אחת כמה וכמה לימודה הרציני כזה הוא. ע"מ לגשת לעיסוק בלתי שגרתי כל כך, נדרש מצב רוח נכון.

1. תקן

1.1. סטטיקה

בפרק זה מתחילה להתגבש שפתם המשותפת של הקורא והמחברים. מאוחר יותר היא תאפשר לפתוח בתיאור המבנה של השפה העברית.

האלף-בית עולה על הבמה, ומסתבר שהוא אינו מסתפק באותיות, אלא, למרות הציפיות, כולל גם תווי ניקוד ודגשים שניתן לסווגם סיווגים שונים ושצירופיהם מוגבלים מגבלות קשוחות. הקורא מתחיל להתרגל לעובדה שדברים רבים אסורים בעברית ולכן לעיתים מה שנדמה לו מתגלה כטעות. המגבלה העיקרית היא חוק ניקוד ההברות - לו מוקדש די מקום בפרק, ואליו מפנים פרקים אחרים.

בסוף הפרק מוצגים חלקי הדיבור - בתור הכנה לכך שבהמשך יילמדו השם לחוד והפועל לחוד.

1.2. צורות השם

בפרק זה הקורא עושה היכרות עם צורות השם (אשר עשוי להיות שם עצם, שם תואר או בינוני). חוקי הנטייה כמעט ואינם נלמדים לעת עתה, מוצגות בינתיים רק הסיומות שמשמשות לבניית כל צורה. כללי הנטייה יופיעו מאוחר יותר.

רשימת הצורות מתחילה במין ובמספר - מושגים המוכרים לקורא עוד מהשפה הרוסית. מסתבר שבעברית יש פחות מינים מאשר ברוסית ויותר מספרים. לאחר מכן מוסבר מהי סמיכות ומהו נסמך. רשימת הצורות מסתיימת בצורות עם כינויי הגוף אשר מהוות את רוב רובה של טבלת נטיית השם.

היידוע ודרגות ההשוואה אשר מובאים כאן אינם צורות שניתן לבנות אותן, אלא סתם מושגים דיקדוקיים. המחברים הביאו אותם רק למען שלמות התמונה.

1.3. דינמיקה (מקרה של שם)

בפרק זה הקורא מגלה סוף סוף את כללי בניית צורות השם. הם אחידים לכל הצורות שנמנו בפרק הקודם, ולכן הם נלמדים כעת כולם יחד.

במרכז מערכת בניית הצורות נמצא המושג של הצירוף הבלתי יציב. צירופים מסויימים של תנועות והטעמות (יותר מאוחר נראה שגם אותיות בכלל זה) אינם אהודים על השפה העברית, ומכך נגרם שינוי בתנועות בעת הנטייה.

מושג אחר הנמצא בקרבת מקום של קודמו הוא מושג הצורה המשוחזרת. למילים מסויימות יש צורה (הזהה לעיתים לצורתן העתיקה) אשר משמשת יסוד לבניית צורות בנטייה. היא עצמה אינה קיימת בעברית בת ימינו, מפני שיש בה איזשהו צירוף בלתי יציב.

מקום ניכר בפרק מוקדש לכללי הוספת סיומות מסוגים שונים למילים מסוגים שונים. בסוף מוצג תרשים הכולל את כל צורות השם שנלמדו בפרק הקודם ומוגדר הסדר שבו בונים כל צורה.

1.4. הרכב המילה (מקרה של שם)

בפרק זה הקורא לומד ממה מורכבת המילה העברית. עולים על הבמה מושגי השורש והמשקל. הקורא נוכח לדעת כי השורש בעברית הוא רק אותיות, ומכאן שתווי הניקוד והדגשים במילה מוכתבים ע"י המשקל. המשקל הוא גם זה שעליו לציית לכל המגבלות הקשורות לתנועות, מפני שמגבלות אלה אדישות לאותיות.

כמעט כל נפח הפרק תפוס ע"י רשימת המשקלים. למעלה מ-70 משקלים המובאים כאן מכסים את רובן המוחלט של המילים העבריות. מרגע זה הקורא מסוגל לפגוש מילה עברית אי שם בחיים ולזהות בה משהו שמוכר לו, דהיינו את המשקל. יחד עם המשקל הקורא יזהה בסבירות ניכרת את המידע על משמעותה של המילה ועל המיוחד שבנטייתה. אם ינתח כך כל מילה שיפגוש בחייו, יקל על עצמו בזכירת המילים.

1.5. השוני שבפועל

בפרק זה הקורא נתקל פתאום בפועל - חלק דיבור שעד כה כמעט ולא זכה לתשומת ליבם של המחברים. רק פרק אחד מוקדש לפועל - בניגוד לשם שמוקדשים לו שלושה פרקים שלמים. אבל בשלושה ההם כלולה אותה כמות מידע כמו באחד הזה.

הסיבה היא שעקרונות התנהגות הפועל מקבילים למדי לאלה של השם. לכן פרק אחד הספיק כדי לתאר את התכונות הייחודיות של הפועל לעומת השם מבחינת רשימת הצורות, כללי בנייתן וכללי גזירת הפועל עצמו.

התכונה העיקרית של הפועל היא רשימת המשקלים הקרויים בניינים. מחד גיסא, לבניין הרבה יותר צורות מאשר למשקל השמני. מאידך, ישנם 7 בניינים בלבד, וקל יותר לזוכרם מאשר את עשרות משקלי השם.

2. גזרה (השפעתם ההדדית של השורש והמשקל)

2.1. מבוא לגזרות

לקראת הרגע שבו הקורא ניגש לקריאת פרק זה, נתגבשה לו הידיעה איך גוזרים מילה (שם או פועל, לא משנה) משורש ומשקל ואיך בונים כל אחת מצורותיה.

אך פרק זה מעמיד את הקורא בפני מציאות חדשה. מתגלה שמושג הצירוף הבלתי יציב חל גם על צירופים של תווי ניקוד ואותיות. כלומר, כשמציבים שורש במשקל, עלול להיווצר צירוף שאינו רצוי בעברית. במקרים כאלה חלה שורת כללים מיוחדים הנקראים גזרות (ביחיד גזרה). בעת הצבת השורש במשקל חייבים להתחשב גם בהם.

בתור הדוגמה הראשונה מובאת תופעה שמוכרת לקורא, והיא הדגש הקל. הפעם המחברים מנתחים אותו בצורה חדשה וממחישים שהדגש הקל נושא את כל תכונותיה של הגזרה.

2.2. אותיות גרוניות

בפרק זה הקורא רואה את קבוצת הגזרות הראשונה - אותן גזרות שקשורות ל-5 אותיות הגרון.

האותיות הגרוניות נמנעות מלקבל דגש חזק, שווא (השפעתן על השווא הנח ועל השווא הנע שונה במקצת) ועוד. ישנן אותיות שהן גרוניות יותר או גרוניות פחות. ישנן גרוניות שאינן מתגלות כגרוניות מבחינת גזרה מסוימת, וישנן גזרות שעשויות לפעול למחצה.

עבור כל גזרה המחברים מביאים את הפרטים הבאים: תרשים הצירוף הבלתי יציב שבו מסומן באילו תנאים פועלת הגזרה ומה משתנה לעומת הצבת שורש במשקל במישרין; כיוון שינוי התנועה עפ"י טרפז התנועות; רשימת האותיות הגרוניות שמשתתפות בגזרה; כללי הניקוד במקרים שבהם הכלל עצמו משאיר חופש לאפשרויות.

2.3. נפילת אותיות (שינויים לוקליים)

בפרק זה הקורא רואה את קבוצת הגזרות השנייה - מקרים הגיוניים של נפילת אותיות (בניגוד למקרים בלתי הגיוניים שיילמדו מאוחר יותר).

אות שורשית עשויה להיעדר מהמילה עפ"י אחד העקרונות הבאים. היא עשויה להיעלם בתהליך כיווץ דיפתונג ולהשאיר תנועה מלאה במקומה ובמקום תו הניקוד שלפניה (בד"כ כך נעלמת היו"ד); היא עשויה להיעלם בתהליך הידמות מלאה ולהשאיר במקומה דגש חזק באות שאחריה (בד"כ כך נעלמת הנו"ן); היא עשויה גם להתחלף באות אחרת (לדוגמה, יו"ד מתחלפת בוי"ו או באל"ף).

2.4. נפילת אותיות (שאר המידע)

בפרק זה הקורא מגלה שבעברית יש מילים שקשה לשייכן למשקל ידוע. המשותף להן הוא שבכל אחת חסרה אות שורשית, כאילו קרתה כאן איזושהי גזרה.

לחלק מהמילים האלה ניתן למצוא משקל שמתאים פחות או יותר ולנסח את הגזרה שגרמה לשינוי כזה במשקל. לשאר המילים נאלצים להמציא משקלים מיוחדים.

לאחר מעקב ממושך אחרי מילים בעלות אות שורשית חסרה (בפרק זה ובקודם לו), מגלה הקורא שבד"כ האות אינה נופלת בלי להשאיר עקבות. היא משאירה במקומה אחד מן השניים: או תנועה מלאה, או דגש חזק. ואם כך, אז אפילו כאשר רואים במילה רק שתי אותיות מהשורש, ניתן לזהות את השורש כולו ולמצוא מילים ששייכות לאותה משפחה.

2.5. גזרות אחרות וסיכום הגזרה

בפרק זה מסיימים המחברים את נושא הגזרה וגם את החלק העיקרי של הספר. כאן מנוגבות שאריות המידע שלא יצא להכניסן לאיזשהו פרק אחר בנושא הגזרה.

באותו פרק נידונים כללי הוספת אותיות השימוש למילה.

בתום הפרק הקורא כבר יודע לקחת שורש ומשקל, לחברם יחד ולגזור מילה. באשר לדעת לבנות את טבלת נטיית המילה, הוא ידע זאת עוד לפני שלמד את הגזרות.

3. שונות

3.1. כתיב בלתי מנוקד והגייה

בפרק זה המכונה בשם כה צנוע, הקורא נעמד בתדהמה לפני תרשים המציג את כל כללי השפה העברית יחד. מסתבר שכל הכללים שנלמדו עד כה, כולל פרק זה, מסתדרים בשרשרת אחת בעלת כיוון אחד. עד היום הקורא ידע לגזור מילה משורש ומשקל ולהטות אותה. הפעם המחברים מודיעים לו שכל מה שנשאר לו ללמוד הוא לקחת את הצורה הנכונה ולרשום אותה ללא ניקוד (כך מקובל לכתוב בעברית ברוב המקרים) או להגותה.

כאן מחכה לקורא גם תשובה לשאלה הפוכה: איך מגלים את המילה במלואה כאשר יודעים רק את כתיבה הבלתי מנוקד או רק את הגייתה. התשובה היא שאין תשובה. השפה העברית מאפשרת רק לשער השערות בצורה אינטואיטיבית ולבודקן בהסתמך על הכללים שנלמדו ועל ההקשר.

3.2. שם מספר וחלקי דיבור אחרים

בפרק זה מושלם הדיון בחלקי הדיבור שלא הושלם בפרקים הקודמים. לפני זמן רב הבטיחו המחברים לדבר על תכונותיו של שם המספר, וגם ישנם חלקי דיבור נוספים שהדיון לא נגע בהם. חלקם אינם קיימים בעברית או כמעט ואינם קיימים, ואילו הדיון בהם נגרם מהעובדה שהקורא רגיל להשתמש בהם ברוסית ומסתקרן לדעת איך מביעים אותם רעיונות בעברית.

יתוארו כאן גם כינויי הפעול - למרות שהפועל נלמד בצורה מספיק מפורטת בחלקי הספר הקודמים, צורות אלה הוצאו לכאן בגלל היותן די נדירות.

3.3. דרכים חלופיות לגזירת המילים

בפרק זה המחברים מגלים לקורא את חלקה הנותר של האמת על אפשרויות גזירת המילים בעברית. כמעט כל הספר הוקדש לגזירת מילים משורש ומשקל; הפעם מסתבר כי חלק לא גדול מהמילים נגזרו אחרת.

3.4. יסודות התחביר

בפרק זה המחברים מספקים לקורא את המידע הנדרש על השימוש בצורות המילים. הקורא ידע מזמן לבנות את הצורות, ועכשיו הוא לומד כיצד (באיזו צורה ובאיזה סדר) מסדרים את המילים זו אחר זו בהתאם לתפקידן במשפט.

3.5. המלצות דידקטיות

בפרק זה המחברים מספרים לקורא איך לדעתם כדאי ואיך לא כדאי ללמוד עברית. לצערנו, הקורא בד"כ אינו בלשן בעל ידע עצום בתורת השפות ואינו ילד המסוגל ללמוד שפות בצורה אינטואיטיבית. בראשו של הקורא עלולות להימצא סטיגמות רבות אשר מפריעות לקליטת השפה והוא אינו מודע לקיומן. המחברים מנסים לסייע לקורא להיאבק בסטיגמות האלה. בסוף הפרק ניתנים כמה שיעורים המסייעים להכיר בריפרוף את אמצעי הסיגנון של השפה.

3.6. סיכום כל הספר

בפרק זה כמעט ואין חדש. כאן יש רק ים של הפניות לשיעורים שכבר נלמדו. המידע שנלמד בהדרגה ובהתאם להגיונו של הספר, כאן מקובץ יחד ע"מ לתת לקורא את האפשרות להעריך את רמת התמצאותו בחומר.

4. דוגמאות של מילים

4.1. מילים שנגזרו עפ"י משקלי שמות בסיסיים

בפרק זה הקורא רואה מאות מילים אשר מהוות שמות ונגזרו ללא גזרה עפ"י המשקלים שנלמדו בפרק 1.4.

4.2. מילים שנגזרו עפ"י משקלים אחרים

בפרק זה הקורא רואה מאות מילים שנגזרו עפ"י משקלים אשר לא נזכרו בפרק הקודם. בהן כלולים פעלים וגם שמות של משקלים מיוחדים (שמתאימים רק לשורשים מיוחדים) ושמות של משקלים שנגזרו ממשקלים אחרים ע"י צורן.

4.3. מילים עם גזרה

בפרק זה הקורא רואה מאות מילים שנגזרו ממשקלים שונים, אך לא ע"י הצבת שורש פשוטה, אלא בהתחשב בגזרה או (בסוף הפרק) בכמה גזרות.